למה נורות גליום יודיד UV אכן עובדות בשטח העבודה
ביליתי הרבה זמן במפעלי הדפסה – כ-3,000 מפעלים, ליתר דיוק. שמתי לב לדבר מעצבן: יש פער עצום בין מה שהמעבדה אומרת שנורת UV יכולה לעשות, לבין מה שבאמת קורה כשהיא פועלת בשטח העבודה.
נורות כספית רגילות מתאימות לעבודות בסיסיות. אך ברגע שמנסים לייבש שכבה עבה של דיו או ציפוי מיוחד על משטח לא פורוזי, הן כשלות. זו הסיבה שבחרנו בנורות גליום יודיד (GaI).
העניין הוא שנורות GaI מזיזות את האור לאורכי גל ארוכים יותר. בשפה פשוטה: האור ה-UV חודר עמוק יותר לתוך הדיו, במקום להחזיר את עצמו מהחלק העליון של המשטח.
בעיית הייבוש החלקי
אם מייבשים רק את החלק העליון של המשטח, נוצר מה שאני מכנה “אפקט העור”. החלק העליון נראה יבש, אך מתחתיו הוא עדיין רטוב. התוצאה? הדיו נקלף מהמשטח. זו בעיה גדולה.
אנו מתאימים את נורות GaI כך שהן יפעלו בטווח של 300 עד 450 ננומטר. כך נוצר תהליך ייבוש “מלמטה למעלה”. אפילו אותם דיו לבנים עם ריכוז גבוה של צבע – שבדרך כלל משמשים כמגן נגד קרני UV – נייבשים לחלוטין.
חום וציוד
יש עוד בעיה: נורות אלו פולטות הרבה אנרגיה, ולכן הן מתחממות מאוד. אנו משתמשים במעטפת קוורץ מיוחדת כדי שהזכוכית לא תישבר כתוצאה משינויי הטמפרטורה. אך אי אפשר פשוט לחבר את הנורות לכל מקור חשמלי – צריך מקור חשמלי מדויק, אחרת האלקטרודות יישרפו מהר מדי.
עוד דבר: אם עוברים מ-LEDים לנורות GaI, צריך להיות מוכנים. נורות GaI מתחממות יותר. אם מאווררי הקירור שלכם חלשים, המשטח עלול להתעוות לפני שהדיו מספיק להתייבש. וודאו שזרימת האוויר מתאימה.
מהירות בשטח העבודה
בנינו את הנורות האלו עבור קווי ההדפסה המהירים, שבהם יש רק כמה מילישניות לבצע את העבודה כראוי. על ידי התאמת אורך הנורה וההספק שלה, אנו מצליחים להיפטר מאותם “אזורים רטובים” על המשטח. צריך רק לחבר את הנורה, להגדיר את מהירות ההעברה, ולתת לנורות GaI לעשות את העבודה. הן מטפלות בתהליך הכימי של יצירת קשרים בין הפולימרים, כך שאין צורך לדאוג לכך.