בתהליך האטימה, כשיש כשלים בתהליך, אין אזעקות שמסמנות זאת. הכשלים מתבטאים בפני השטח הלא אחיד, בסדקים זעירים, ולבסוף בתוצאות לא טובות. ברוב המקרים, הסיבה היא לאמפה UV שאינה עובדת כראוי – היא לא מספקת את האנרגיה הדרושה כדי לגרום לחיבור מלא של האפוקסי. בדיקה פשוטה של רמת האנרגיה של הלאמפה UV יכולה לחשוף את הבעיה, ולהפוך אותה לנתון שניתן לפעול על פיו.
מה חשוב מבחינה טכנית? לצורך אטימה, יש לוודא שהלאמפה UV תואמת את הספקטרום הנדרש. גובה הפס של 365 ננומטר מאפשר חדירה עמוקה יותר לתוך החומרים, בעוד ש-385 ו-405 ננומטר יכולים לסייע בתהליך האטימה מבלי לפגוע בפני השטח. יש לבדוק את עוצמת האנרגיה של הלאמפה ביחידות של וואט לסמ”ר, ואת רמת הקרינה שמגיעה למשטח העבודה ביחידות של מילי-וואט לסמ”ר, באמצעות מד קרינה מדויק.
יש לקבוע את מהירות האטימה לפי כמות האנרגיה שניתנת – רוב חומרי האטימה זקוקים ל-1,000–3,000 מילי-ג’ול לסמ”ר כדי להתאטם באופן מלא. רמת הקרינה הגבוהה קובעת את מהירות האטימה. חשוב לוודא שיש יציבות ברמת הקרינה – עדיף שהשינויים יהיו פחות מ-3% לאורך חיי הלאמפה. יש לוודא שרמת ההחזרה של הקרינה מהמחזיר נשארת מעל 85% לאחר זמן מסוים. לאמפות עם שכבות דיכרואיות יש יכולת למקד את הקרינה ולהפחית את החימום שנגרם על ידי קרינת אינפרא-אדום; קוורץ ללא אוזון מבטל את הצורך באוורור נוסף.
למה זה עובד בפועל? בדיקה מהירה באמצעות סטריפ למדידת רמת האנרגיה של הלאמפה UV יכולה להראות את כמות האנרגיה שניתנת בשניות. אם הסטריפ לא מראה את הרמה הנדרשת, יש לשנות את גובה הלאמפה, לוודא שהמחזיר ממוקם כראוי, או לתכנן החלפת הלאמפה – לפני שמתחילים להצטבר חומרים לא מעובדים. רמת אנרגיה עקבית מאפשרת שליטה בזמן האטימה, מפחיתה את הצורך בעבודה חוזרת, ומאפשרת לקווי הייצור לעבוד במהירות המתוכננת.
כמה דברים חשובים לזכור בעת העבודה: יש לוודא שהלאמפה UV תואמת את הספקטרום הנדרש – יותר מדי קרינת אינפרא-אדום עלולה לגרום לעיוות של החומרים, ולא מספיק אנרגיה עלולה לגרום לכך שהחומרים לא יתאטמו. עוצמת האנרגיה יורדת עם הזמן, לכן יש לתכנן החלפת הלאמפה לפי השעות המומלצות על ידי היצרן – לא רק לפי צבע הלאמפה. ניקיון המחזיר הוא חיוני – טביעות אצבעות ואבק עלולים לפגוע ברמת הקרינה. יש לוודא שהמד שלכם מתאים לספקטרום של הלאמפה, ושההתקנה שלה תאפשר זרימת אוויר וקירור עקביים.